שאלה א' (66 נקודות)

אלי, בתיה וגילי הם שותפים במקרקעין בבעלות משותפת ובחלקים שווים באזור המרכז. השותפים חילקו ביניהם את המגרש לשלושה חלקים שווים ובכל אחד מהם בנה השותף את ביתו. תחילה פעלו השותפים ללא הסכם פורמאלי קבוע, אך ביום 1.1.2005 הודיעה הרשות המקומית כי לכל החלקה יוקצו זכויות בניה נוספות בהיקף של 600 מ"ר. לאור זאת, ולאחר משא ומתן בין הצדדים הוסכם (בהסכם השיתוף בין הצדדים שנחתם ונרשם ב- 1.2.2005) כי כל זכויות הבניה אשר קיימות באותה העת ויהיו קיימות בעתיד במקרקעין תהיינה מוקצות לאלי, פרט ל-50 מ"ר שיוקצו לבתיה וגילי להרחבת סלון ביתם (50 מ"ר כל אחד – סך הכל 100 מ"ר). עוד נקבע כי לכל אחד מהשותפים ישנו חלק במקרקעין אשר מוקצה לשימושו הבלעדי הפרטי ואין שאר השותפים יכולים להיכנס או להחזיק בהם.

כמו כן, במסגרת הסכם השיתוף האמור שערכו ביניהם, נקבע כי במקרה בו כל אחד מהשותפים יציע למכירה את זכויותיו (המלאות או חלקיות) בנכס – באופן מלא או חלקי, מתחייב כל אחד מהשותפים, בטרם עת, להציע לשותפיו לרכוש את הזכויות החלקיות או המלאות במחיר דומה.

כעבור 9 שנים מרישום ויצירת הסכם זה, ביום 1.2.2014, הוקצו לכל המקרקעין זכויות בניה בהיקף של 300 מ"ר נוספים.

1.1. ביום 1.3.2015 מכר גילי את חלקו לדינה, וזאת מבלי להציע את הדירה קודם לכן לשותפיו. לאחר חצי שנה מכרה דינה את חלקה לוורד. עוד בטרם המכירה הצליחה דינה לחדור למערכת המחשוב של רשם המקרקעין ולשנות את גודל זכויתיה בחלקה משליש לשני שליש (ואת חלקיהם של אלי ובתיה לשישית לכל אחד) ולהביא לכך שירשם שהסכם השיתוף בוטל. ורד השלימה את העסקה במקרקעין ורשמה את הזכויות (של שני שליש מהחלקה) על שמה לאחר תשלום מלוא התמורה ביום 1.1.2016. ורד השלימה את העסקה מבלי לבקר במקרקעין עצמם, אך עיינה בתמונות הלוויין והרחוב של המקרקעין הזמינים בגוגל.

ביום 1.1.2017 מגלים בתיה וגילי כי שני שליש מהחלקה נרשמו על שם וורד. הם פונים לבית המשפט בדרישה כי זכויותיהם יוחזרו וכי המכירות לדינה ולאחר מכן לוורד תבוטלנה. דונו בטענות הצדדים תוך אבחנה בין הטענות השונות ובין שני מהלכי הרישום (32 נקודות, 500 מילים).