שאלה ג' (17 נקודות):

לאחרונה

תיקנה הכנסת את חוק לשכת עורכי הדין (תיקון 45). במסגרת התיקון נקבע כי דמי החבר

שהלשכה יכולה לגבות מוגבלים ל 250% מעלויות התפעול של הלשכה, וכן שדמי החבר שנקבעו

לשנה זו יופחתו ב 20% רטרואקטיבית. לשכת עורכי הדין עותרת לבג"צ כנגד החוק

ומעלה טענות שונות. הניחו כי היא תטען כי ההפחתה דנן פוגעת בזכות הקניינית של

הלשכה – הן לגבי כספים שהיא מבקשת לגבות והן לגבי כספים שגבתה והיא תידרש להחזיר.

נתחו בקווים כלליים (ואף ביקורתיים ככל שיידרש) את הטיעון הקנייני/חוקתי האמור תוך

הבחנה בין גבייה עתידית לכזו שנעשתה (

שאלה ב' (17 נקודות):

להלן

מערכת עובדתית שנדונה לאחרונה בפני המפקחת על הבתים המשותפים בירושלים: בבית משותף

היו שתי קומות של חניות, ובהן חניות שהוצמדו לדירות, וחניות שלא הוצמדו והיו חלק

מהרכוש המשותף. לדוד הייתה חניה מוצמדת, והוא נהג להחנות רכב נוסף בחניה הסמוכה

שהייתה חלק מהרכוש המשותף. האסיפה הכללית של הבנין אשר התכנסה כדין, כנגד דעת

המיעוט של דוד, החליטה כי החניות שברכוש המשותף יושכרו למרבה במחיר לתקופה של שנה

אחת. למרות שוועד הבית הציע לדוד ראשון לשכור את החניה הסמוכה לחניה המוצמדת

לדירתו, מתנגד דוד להליך וטוען שיש להמשיך ולאפשר לו לחנות בחניה הבלתי מוצמדת כל

עוד אין דיירים אחרים המבקשים לחנות שם. ועד הבית, מצידו, השכיר את החניה לשנה

לאדם אחר. האם פעל ועד הבית כדין? האם יש טעם בטענות דוד? [מבוסס על י-ם 147/24].

(

1.2.

לצורך שאלה זו, הניחו כי ב 1.1.2018 בית המשפט ביטל את עסקאות

המכר לדינה וורד והשיב את הבעלות כפי שהייתה בתחילה. הניחו עתה כי אלי החל לבנות

מבנה מרשים אשר כולל 800 מ"ר נוספים. בתיה וגילי פונים לבית המשפט בדרישה

שהבניה תיפסק שכן אין לאלי זכות להשתמש בחלק כל כך משמעותי מזכויות הבניה [אין

להתייחס לענייני תכנון ובניה]. כיצד יפסוק בית המשפט ועל אלו עובדות יסתמך? (

1.3. הניחו כי בית המשפט  קבע כי אכן כל אחוזי הבניה שיש בבניין פרט ל 100 מ"ר (50 מ"ר לכל אחד מהשותפים האחרים), קרי 800 מ"ר, הינם מוקנים לאלי ואין לאפשר לשאר השותפים להשתמש בהם. אלי אכן בנה מבנה עצום בחלקו אשר ניצל את כל אחוזי הבניה. הניחו עוד כי בתיה הרחיבה את סלון ביתה על חשבון החצר אך בעשותה כן הוסיפה 53 מ"ר. כתוצאה מכך נמצאת הבניה על החלקה כולה בחריגה של 3 מ"ר ובתיה בהפרה של הסכם השיתוף (שימו לב שבמקרה זה אין הפרת בניה מול הרשויות שכן אין חריגה במגרש כולו).

כל השותפים הינם שומרי חוק ולא רוצים להיות במצב של חריגת בניה. לפיכך אלי וגילי דורשים מבתיה שתהרוס 3 מ"ר מההרחבה שביצעה. בתיה מתנגדת וטוענת שאלי צריך להרוס חלק קטן מאחת המרפסות שבנה שכן הדבר יגרום לו נזק מועט וכי היא כמובן מוכנה לפצות את אלי על גריעת אחוזי הבניה מביתו ואף להוסיף פיצויים על עגמת הנפש. היא עוד טוענת כי הטעות הייתה בכלל של המהנדס שלה, וכי הריסת 3 מ"ר מסלון ביתה יובילו לנזק עצום לכל המבנה נוכח השינויים שנערכו. אלי מסרב לעשות כן, היות והבניין עכשיו דומה לחלוטין לבית הכוכב הנערץ עליו מוטי סטאר וחלום חייו היינו שיגור בבית הדומה לכוכב הנערץ. כיצד יכריע בית המשפט בעניין זה? (16 נקודות, 200 מילים).

שאלה א' (66 נקודות)

אלי, בתיה וגילי הם שותפים במקרקעין בבעלות משותפת ובחלקים שווים באזור המרכז. השותפים חילקו ביניהם את המגרש לשלושה חלקים שווים ובכל אחד מהם בנה השותף את ביתו. תחילה פעלו השותפים ללא הסכם פורמאלי קבוע, אך ביום 1.1.2005 הודיעה הרשות המקומית כי לכל החלקה יוקצו זכויות בניה נוספות בהיקף של 600 מ"ר. לאור זאת, ולאחר משא ומתן בין הצדדים הוסכם (בהסכם השיתוף בין הצדדים שנחתם ונרשם ב- 1.2.2005) כי כל זכויות הבניה אשר קיימות באותה העת ויהיו קיימות בעתיד במקרקעין תהיינה מוקצות לאלי, פרט ל-50 מ"ר שיוקצו לבתיה וגילי להרחבת סלון ביתם (50 מ"ר כל אחד – סך הכל 100 מ"ר). עוד נקבע כי לכל אחד מהשותפים ישנו חלק במקרקעין אשר מוקצה לשימושו הבלעדי הפרטי ואין שאר השותפים יכולים להיכנס או להחזיק בהם.

כמו כן, במסגרת הסכם השיתוף האמור שערכו ביניהם, נקבע כי במקרה בו כל אחד מהשותפים יציע למכירה את זכויותיו (המלאות או חלקיות) בנכס – באופן מלא או חלקי, מתחייב כל אחד מהשותפים, בטרם עת, להציע לשותפיו לרכוש את הזכויות החלקיות או המלאות במחיר דומה.

כעבור 9 שנים מרישום ויצירת הסכם זה, ביום 1.2.2014, הוקצו לכל המקרקעין זכויות בניה בהיקף של 300 מ"ר נוספים.

1.1. ביום 1.3.2015 מכר גילי את חלקו לדינה, וזאת מבלי להציע את הדירה קודם לכן לשותפיו. לאחר חצי שנה מכרה דינה את חלקה לוורד. עוד בטרם המכירה הצליחה דינה לחדור למערכת המחשוב של רשם המקרקעין ולשנות את גודל זכויתיה בחלקה משליש לשני שליש (ואת חלקיהם של אלי ובתיה לשישית לכל אחד) ולהביא לכך שירשם שהסכם השיתוף בוטל. ורד השלימה את העסקה במקרקעין ורשמה את הזכויות (של שני שליש מהחלקה) על שמה לאחר תשלום מלוא התמורה ביום 1.1.2016. ורד השלימה את העסקה מבלי לבקר במקרקעין עצמם, אך עיינה בתמונות הלוויין והרחוב של המקרקעין הזמינים בגוגל.

ביום 1.1.2017 מגלים בתיה וגילי כי שני שליש מהחלקה נרשמו על שם וורד. הם פונים לבית המשפט בדרישה כי זכויותיהם יוחזרו וכי המכירות לדינה ולאחר מכן לוורד תבוטלנה. דונו בטענות הצדדים תוך אבחנה בין הטענות השונות ובין שני מהלכי הרישום (32 נקודות, 500 מילים).